Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 7b
שְׁמַע מִינַּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִים
Traduction
Conclude from it that living things can be permanently deferred. Not only an offering that has already been slaughtered, but also a living animal that has been separated as an offering for which it is disqualified, is permanently deferred from being sacrificed on the altar. Likewise here, when he consecrated only half of it, the animal cannot be offered and is rejected. This ruling is in opposition to the claim that only slaughtered animals are permanently rejected.
Rachi non traduit
בעלי חיים נדחים. אם נדחו ידחו לעולם ואיכא למ''ד (ביומא דף סד.) אין דיחוי אלא בשחוטין אבל בעלי חיים שנדחו חוזרים ונראין ולדידיה קריבה הך בהמה כשחזר ולקח חציה:
Tossefoth non traduit
שמע מינה בעלי חיים. פי' בקונטרס אם נדחו ידחו לעולם דאיכא למ''ד אין דיחוי אלא בשחוטין אבל בעלי חיים שנדחו חוזרים ונראים ולדידיה קרבה הך בהמה כשחזר ולקח חציה וש''מ דיחוי מעיקרא הוי דיחוי פי' כגון זו שמתחילת הקדישה לא נראית ליקרב דאיכא מאן דפליג דאין דיחוי אלא בנראה ונדחה וש''מ יש דיחוי בדמים פי' יש תורת דיחוי בדבר שאין קדוש אלא לדמיו כגון זו שמתחילה לא הקדישה אלא לדמיה שתמכר ויקדשו דמי חציה שהרי ליקרב לחצאין לא היתה ראויה ואפ''ה חל עלה תורת דיחוי לדחות מעל המזבח לעולם ולא אמרינן אין דיחוי אלא בדבר שהוקדש לגופו ליקרב וא''ת למה לי למימר הני תרתי ש''מ יש דיחוי בדמים ודיחוי מעיקרא והלא אי אפשר לדיחוי מעיקרא שלא יהא דיחוי בדמים ויש לומר דאשכחן דיחוי מעיקרא אע''ג שקדוש קדושת הגוף כדאמר ר' יוחנן פ' נגמר הדין (סנהדרין דף מז.) כגון אכל חלב והפריש קרבן ועבד עבודת כוכבים וחזר בו והואיל ונדחה כשעבד עבודת כוכבים משום דזבח רשעים תועבה ידחה ולאו דוקא נקט התם והפריש קרבן תחלה דה''ה עבד עבודת כוכבים ואח''כ הפריש קרבן דהשתא הוי דיחוי מעיקרא דהא ר''י הוא דאית ליה דיחוי מעיקרא הוי דיחוי אלא משום אידך מילתא דרבי יוחנן דמייתי התם אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה דלא מצי למימר דנשתטה תחילה כיון דשוטה הוא לאו בר הפרשה הוא נקט נמי הפריש קרבן ועבד עבודת כוכבים ואשכחן נמי קדושת דמים אע''ג דלא הוי דיחוי מעיקרא כגון המפריש נקבה לפסחו וילדה זכר והוי קדושת דמים דאין פסח בא מנקבה ולא הוי דיחוי מעיקרא שהרי הולד ראוי להקריב ויש ספרים דגרסינן ש''מ קדושת דמים מדחה ומפרש דוחה תמורתה מליקרב מדקתני ותמורתה כיוצא בה ולא נהירא דהא בכריתות (דף כח.) גבי מטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה גרסינן נמי ש''מ תלת כמו בשמעתין והתם ע''כ אין לפרש קדושת דמים מדחה התמורה דאין תמורה בעופות אלא ע''כ היינו קדושה ואינה קריבה וא''ת למה ליה לרבי יוחנן לאשמועינן הני תלת מילי הא שמעינן לה בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צח.) ויש לומר משום דפלוגתא היא בפרק בתרא דכריתות (שם) דפליגי בה רבי שמעון בן יוחאי ורבנן מייתי דברי האמוראים ויש לתמוה אמאי לא פריך עלה דרבי יוחנן כי היכי דפריך בסוף כריתות (שם) עלה דרבי אושעיא דאמר מטמא מקדש עשיר שהפריש קן לכבשתו והעני הואיל ונדחה ידחה דפריך עלה מרבי שמעון מההיא דאמר המפריש נקבה [לפסחו קודם הפסח תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה פסח] ילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר [ויביא בדמיו פסח] ורבי שמעון אומר הוא עצמו יקרב פסח ועוד אדפריך עלה מרבי שמעון לסייעה עלה מדרבנן דקאמרי ברישא ירעה עד שיסתאב ועוד כיון דפריך מיחידאה אדפריך מרבי שמעון דברייתא לפרוך מרבי אליעזר דמתני' דתמורה דתנן פרק אלו קדשים (תמורה דף יח:) גבי מפריש נקבה לעולה וילדה זכר רבי אליעזר אומר הוא עצמו יקרב עולה ויש לומר היינו טעמא דפריך מרבי שמעון משום דבההיא אפילו רבנן מודו דעד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא בדבר דשייך ביה קדושת דמים סברי מיגו דנחתא ביה קדושת דמים נחתא ביה נמי קדושת הגוף וקדושת הגוף לא הוי שהרי אין פסח בא מן הנקבה אבל גבי קן אפילו רבנן מודו שהרי אין קדושת דמים חלה בעופות ולמילתא דרבי יוחנן דהכא לא מצי לאותובי משום דהוה כי ההוא דהמפריש נקבה לפסחו ואי הוה מותיב מרבי שמעון הוה אמינא לסיועיה מדרבנן וממילתא דר' אליעזר נמי לא מצי לאותביה משום דהוה יחידאה:
וּשְׁמַע מִינַּהּ דָּחוּי מֵעִיקָּרָא הָוֵי דָּחוּי וּשְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ דִּחוּי בְּדָמִים
Traduction
And furthermore, learn from it that deferral at the outset, i.e., a condition disqualifying the animal from being sacrificed that was present when the animal was first consecrated, is considered a permanent deferral. One does not say that the halakha of deferral applies only to an animal that was eligible to be sacrificed at the time it was consecrated and later was deferred. And learn from it that there is deferral not only with regard to an offering itself, but also with regard to monetary value, i.e., deferral applies even to an animal whose value was consecrated. In this case, half of an animal is not consecrated to be sacrificed as an offering, and yet it can still be permanently deferred from the altar.
Rachi non traduit
דיחוי מעיקרא. כגון זו שמתחילת הקדישה לא נראית ליקרב ואיכא למ''ד (בסוכה דף לג:) דפליג ואמר אין דיחוי אלא בנראה ונדחה:
יש דיחוי בדמים. יש תורת דיחוי בדבר שאינו קדוש אלא לדמיו כגון זו שמתחלה לא הקדישה אלא לדמיה שתמכר ויקדשו דמי חציה שהרי ליקרב לחצאין לא היתה ראויה ואפ''ה חל עלה תורת דיחוי לדחות מעל המזבח לעולם ולא אמרינן אין דיחוי אלא בדבר שהוקדש לגופו ליקרב:
בָּעֵי רָבָא חֶצְיֵיךְ בַּחֲצִי פְרוּטָה וְחֶצְיֵיךְ בַּחֲצִי פְרוּטָה מַהוּ כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ חֲצִי פְרוּטָה פַּסְקַהּ אוֹ דִילְמָא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא
Traduction
§ Rava raises a dilemma: If a man says to a woman: Half of you is betrothed with half of one peruta, and half of you with half of one peruta, what is the halakha? Does one say that since he said to her: Half of one peruta, he has divided his statement? In other words, by specifying half of one peruta he intended the betrothal to be performed in two stages, with one half-peruta for each stage, and half of one peruta does not effect betrothal. Or perhaps he was counting toward the full sum of the betrothal money, and intends for the betrothal to take effect at one time.
Rachi non traduit
פסקה. והוה ליה כמקדש לחצאין:
מונה והולך הוא. ורישא דמילתא אמסקנא נמי קאי ולאו לחצאין הוא דהא חצי פרוטה לאו בר תפיסה הוא:
אִם תִּימְצֵי לוֹמַר מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא חֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה וְחֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה מַהוּ כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ בִּפְרוּטָה וּפְרוּטָה פַּסְקַהּ לְמִילְּתֵיהּ אוֹ דִילְמָא כֹּל בְּיוֹמֵיהּ מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא
Traduction
And if you say that in that case it is considered as though he were counting, then if he said to her: Half of you is betrothed with one peruta and half of you with one peruta, what is the halakha? Does one say that since he said to her: With one peruta and one peruta, he divided his statement and intended to betroth her two halves separately, and one cannot betroth half a woman? Or perhaps anything that he does on that day is considered as if he were counting, i.e., since he intended to complete the action that day it is as though she were betrothed with two perutot.
Rachi non traduit
כיון דאמר בפרוטה פסקה. ולא היה תחילת דבורו אלא לחציה וטעה לומר שמקדשין לחצאין:
כל ביומיה. הואיל ובדעתיה לגומרו היום:
Tossefoth non traduit
חצייך בפרוטה וחצייך בפרוטה. ואם תאמר אמאי לא יועיל והא לא אמר לעיל דלא פשטו קידושין בכולה אלא משום דאיכא דעת אחרת ואינה מתרצה אלא למה ששומעת אבל אם היינו יודעים שמתרצה בכולה פשטו קידושין בכולה והכא גלי דעתה שמתרצה בכולה וי''ל דאי הוי מיירי דאמר לה בלשון קידושין אין ה''נ דהוו פשטו קידושין בכולה אבל הכא איירי דאמר לה הרי את מאורסת לי או בחד מהני לישני דלעיל (קידושין דף ו.):
אִם תִּימְצֵי לוֹמַר כֹּל בְּיוֹמֵיהּ מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ הוּא חֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה הַיּוֹם וְחֶצְיֵיךְ בִּפְרוּטָה לְמָחָר מַהוּ כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ לְמָחָר פַּסְקַהּ אוֹ דִילְמָא הָכִי קָאָמַר לַהּ קִדּוּשִׁין מַתְחֲלוּ מֵהָאִידָּנָא וּמִגְמָר לָא נִיגְמְרוּ עַד לִמְחַר
Traduction
And if you say that everything he does on that day is considered as if he were counting, then if he said to her: Half of you is betrothed with one peruta today, and half of you is betrothed with one peruta tomorrow, what is the halakha? Does one say that since he said to her: Tomorrow, he has divided his statement, which prevents the days from being combined, or perhaps this is what he is saying to her: The betrothal begins from now, and it will not be completed until tomorrow.
Tossefoth non traduit
חצייך בפרוטה היום וחצייך בפרוטה למחר. כך אמר לה בפעם אחת:
שְׁנֵי חֲצָיַיִךְ בִּפְרוּטָה מַהוּ הָכָא וַדַּאי בְּחַד זִימְנָא קָאָמַר לַהּ אוֹ דִילְמָא אֵין אִשָּׁה מִתְקַדֶּשֶׁת לַחֲצָאִין כְּלָל תֵּיקוּ
Traduction
Rava further inquires: If he said to her: Your two halves are betrothed with one peruta, what is the halakha? Here, he certainly spoke to her at one time, i.e., he did not divide his statement into two, and therefore it should be a valid betrothal, or perhaps a woman may not be betrothed in halves at all. No resolution was found for any of these questions, and therefore the Gemara says that the dilemmas shall stand unresolved.
בָּעֵי רָבָא שְׁתֵּי בְנוֹתֶיךָ לִשְׁנֵי בָנַי בִּפְרוּטָה מַהוּ בָּתַר נוֹתֵן וּמְקַבֵּל אָזְלִינַן וְהָאִיכָּא מָמוֹנָא אוֹ דִילְמָא בָּתַר דִּידְהוּ אָזְלִינַן וְהָא לֵיכָּא תֵּיקוּ
Traduction
Rava raises another dilemma. If one man said to another: Let your two daughters be betrothed to my two sons with one peruta, what is the halakha? The Gemara explains the two sides of the dilemma: Do we follow the giver and recipient, and as the giver bestows one peruta and the recipient receives one peruta there is money here, since one peruta is considered money and therefore the betrothal is valid. Or perhaps we follow them, i.e., those affected by the issue, in this case the sons and the daughters, and there is not one peruta for each of these individuals, and therefore the betrothal is not valid? This problem is also left unanswered, and therefore the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
לשני בני. והם גדולים ועשאוהו שליח לקדש:
Tossefoth non traduit
שתי בנותיך לשני בני. אומר ר''י דמיירי בבנות קטנות דקידושין דאב נינהו דאי בגדולות ואב מקבל קידושין בתורת שליחות פשיטא דבעי פרוטה לכל אחת דשליח לא עדיף ממשלחו דבתר נותן דקאמר לאו דוקא שהרי הנותן ע''כ בתורת שליחות בניו הוא בא ואי בתר נותן אזלינן הוי בעי שתי פרוטות כאילו הבנים בעצמם מקדשין אבל הבעיא היא אי בתר מקבל אזלינן לגמרי דשמא אין לחוש אלא שיקבל המקבל שוה פרוטה וצ''ל שבירר לאיזה מהם כגון רחל לראובן ולאה לשמעון דאל''כ הוי קידושין שלא נמסרו לביאה:
בָּעֵי רַב פָּפָּא בִּתְּךָ וּפָרָתְךָ בִּפְרוּטָה מַהוּ מִי אָמְרִינַן בִּתְּךָ בַּחֲצִי פְרוּטָה וּפָרָתְךָ בַּחֲצִי פְרוּטָה אוֹ דִילְמָא בִּתְּךָ בִּפְרוּטָה וּפָרָתְךָ בִּמְשִׁיכָה תֵּיקוּ
Traduction
Rav Pappa raises a dilemma: If one man said to another: I hereby acquire your daughter and your cow with one peruta, what is the halakha? Do we say that he meant: Your daughter should be betrothed with half of one peruta and your cow purchased with half of one peruta? In that case neither the betrothal nor the acquisition take effect. Or perhaps he meant: Your daughter should be betrothed with one peruta and your cow should be acquired by pulling? No satisfactory answer was found in this case either, and the Gemara says that the dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
או דילמא בתך בפרוטה. דמידע ידע דבבציר מפרוטה לא מקדשה ופרתו לא אמר על פרוטה אלא שתקנה לו כשימשכנה:
Tossefoth non traduit
בתך ופרתך בפרוטה. כיון דפרה אין נקנית בכסף שדינא להו בתר בתו והדר בעי בתך וקרקעך דקרקע נקנה בכסף:
בָּעֵי רַב אָשֵׁי בִּתְּךָ וְקַרְקָעֲךָ בִּפְרוּטָה מַהוּ בִּתְּךָ בַּחֲצִי פְרוּטָה וְקַרְקָעֲךָ בַּחֲצִי פְרוּטָה אוֹ דִילְמָא בִּתְּךָ בִּפְרוּטָה וְקַרְקָעֲךָ בַּחֲזָקָה תֵּיקוּ
Traduction
Rav Ashi raises a dilemma: If he said: I hereby acquire your daughter and your land with one peruta, what is the halakha? Does this mean: Your daughter should be betrothed with half of one peruta and your land should be acquired with half of one peruta? Or perhaps it means: Your daughter should be betrothed with one peruta and your land should be acquired through the act of taking possession? This question is also left unanswered, and the Gemara again says that the dilemma shall stand unresolved.
Rachi non traduit
קרקעך בחזקה. כשאחזיק בה:
הָהוּא גַּבְרָא דְּאקַדֵּישׁ בְּשִׁירָאֵי רַבָּה אָמַר לָא צְרִיכִי שׁוּמָא רַב יוֹסֵף אָמַר צְרִיכִי שׁוּמָא אִי דְּאָמַר לַהּ בְּכֹל דְּהוּ כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא צְרִיכִי שׁוּמָא
Traduction
§ The Gemara relates: There was a certain man who betrothed a woman with silk [beshira’ei] garments. Rabba said: An appraisal of the value of the garments is not necessary, as they are certainly worth more than one peruta. Rav Yosef said: An appraisal of the value of the garments is necessary, and as the man did not determine the value of the silk garments before the betrothal, the betrothal is invalid. The Gemara comments: If he said to her that she should become betrothed to him by any amount, regardless of the value of the silk garments, everyone agrees that the garments do not require appraisal, as they are undoubtedly worth more than one peruta.
Rachi non traduit
לא צריכי שומא. שישומו אותן שמאים קודם שתקבלם:
צריכי שומא. וכיון שלא שמאום תחלה אינה מקודשת כדמפרש ואזיל:
בכל דהו. התקדשי לי בהן כמו שהן דלא צריכי שומא דבציר מפרוטה לא שוו:
Tossefoth non traduit
ורב יוסף אמר צריכי שומא. קודם קידושין קאמר כדפי' בקונטרס ותימה דלקמן פ''ב (קידושין דף מח.) תניא גבי התקדשי לי בשטר חוב וחכמים אומרים שמין את הנייר אם יש בו שוה פרוטה מקודשת ומשמע שמין את הנייר אחר קידושין ואע''ג דמתחלה שומת הנייר לא היתה ידועה ויש לומר דללישנא דאמר בכל דהו כולי עלמא לא פליגי איירי דאמר לה כל דהו וללישנא דבכל דהו נמי פליגי הכי קאמר ואם רוצה לקדשה בשטר שמין את הנייר מתחילה אם יש בו שוה פרוטה מקודשת כלומר אם שמוהו תחילה לאפוקי ממ''ד מקודשת אע''פ שאין בו שוה פרוטה מטעם שטר:
אִי דְּאָמַר לַהּ חַמְשִׁין וְלָא שָׁווּ חַמְשִׁין הָא לָא שָׁווּ כִּי פְּלִיגִי דְּאָמַר חַמְשִׁין וְשָׁווּ חַמְשִׁין רַבָּה אָמַר לָא צְרִיכִי שׁוּמָא דְּהָא שָׁווּ חַמְשִׁין רַב יוֹסֵף אָמַר צְרִיכִי שׁוּמָא כֵּיוָן דְּאִיתְּתָא לָא בְּקִיאָה בְּשׁוּמָא לָא סָמְכָה דַּעְתַּהּ
Traduction
Conversely, if he said to her that they are worth fifty dinars, and they are not worth fifty dinars, then everyone agrees that the betrothal is not valid, as they are not worth the amount he specified. They disagree when he said that they are worth fifty dinars, and in actuality they are worth fifty dinars. Rabba said: An appraisal of the value of the garments is not necessary before the betrothal, as they are worth fifty dinars. Rav Yosef said: An appraisal of the value of the garments is necessary, because the woman herself is not an expert in appraisal and she does not rely on his assessment. Since she is unsure if the garments are actually worth fifty dinars as he claimed, she does not agree to be betrothed.
Rachi non traduit
אי דאמר. התקדשי לי בחמשים זוז והרי לך אלו בדמיהם:
ושוו חמשין. מיהו לא שמאוה בקיאים קודם לכך:
אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּכֹל דְּהוּ נָמֵי פְּלִיגִי רַב יוֹסֵף אָמַר שָׁוֶה כֶּסֶף הֲרֵי הוּא כְּכֶסֶף מָה כֶּסֶף דְּקִיץ
Traduction
There are those who say that even in a case where he says to her: Be betrothed to me with these silk garments, whatever they are worth, the amora’im disagree with regard to the halakha. The reason for the dispute in this case is as follows. Rav Yosef said: An item worth money is like money in every way. Just as money is set, i.e., it has a clearly defined value,
Rachi non traduit
שוה כסף ככסף. גבי קידושין כסף כתיב ושוה כסף איתרבי ככסף כדאמרינן לקמן ישיב לרבות שוה כסף הלכך כי כסף בעינן דקייץ:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source